המשפחה היא המסגרת הקבוצתית המשמעותית ביותר לאדם – הן כילד והן כאדם בוגר. המשפחה היא משאב קריטי לצמיחה אישית ורגשית, בשל היותה הבסיס לזהות עצמית חיובית; לבניית תחושות שייכות, ערך עצמי וביטחון עצמי; מקור ללמידת בניית מערכות יחסים בין אישיים בריאות, אינטימיות ומספקות; הקרקע עליה צומחות יכולות האהבה עצמית ואהבת האחר כמו גם יכולות נתינת תמיכה וקבלתה. המשפחה היא החממה בה מתפתחות יכולות השליטה העצמית והוויסות הרגשי, וכן כישורי ניהול עימותים באופן בונה. המשפחה אמורה להוות מקלט בטוח מקשיי העולם החיצון, ובסיס בטוח ליציאה לקראת התמודדות והצלחה בעולם החיצוני למשפחה.
המשפחה עשויה להיות מקור לשמחה, תמיכה וצמיחה, אך גם מקור לקושי וכאב. זאת, כיוון שבני המשפחה מתמודדים, באופן טבעי ונורמלי, עם אתגרים רבים: מחסור במשאבים חומריים ורגשיים, שינויים ומעברים במשפחה, יחסים בין אחים, גידול תקין של ילדים ומתבגרים, קונפליקטים בקרב בני המשפחה מאותו הדור ומדורות שונים; וכן, משפחות מתמודדות לא פעם, גם עם אתגרים משבריים, כגון: שינויים (גירושין, בניית תא משפחתי חדש), אובדן, בגידות, משברים כלכליים, בעיות כרוניות (מחלות, התמכרות, אלימות), ועוד.
ניהולם התקין של חיי המשפחה, על מורכבותם הרבה, מצריכים ידע ומיומנויות אשר אינם נרכשים במסגרות החינוכיות. בניגוד לעולם הטרום-תעשייתי, העולם המודרני אינו מציע להורים מסגרות ייעוץ ותמיכה טבעיים, אשר נתנו בעבר במסגרת המשפחה המורחבת. למרבה המזל, תחום הטיפול המשפחתי, שהוא תחום פורה ומשגשג מחקרית ומעשית, מעניק בידי המטפל המשפחתי ידע וכלים מקצועיים בעלי עוצמה רבה לסיוע הן למשפחות הנתונות בקשיים או המצויות במשבר, והן למשפחות המעוניינות לשפר את תפקודן, בכדי לתפקד בצורה אופטימלית ולמצות את הפוטנציאל האושר שלהן.
טיפול משפחתי - התהליך
במהלך טיפול משפחתי, עשויים ההורים והמטפל להחליט על תחום אחד או כמה תחומים, אשר בהם יתרכזו מאמצי הטיפול. במהלך הטיפול, עשויים להיות מאובחנים ומטופלים דפוסי התקשורת במשפחה, התהליכים הרגשיים המתקיימים בה, וחלוקת האחריות בה. כמו כן, בטיפול עשוי להיעשות מאמץ לחזק את הדפוסים המסתגלים של המשפחה, לתקן את הדפוסים הבלתי-מסתגלים שלה, לשמר תפיסות מקדמות של חבריה, להיטיב תפיסות בלתי-מקדמות שלהם, להתאים חוקים ותפקידים הנהוגים בה, ועוד.
במהלך הטיפול, צפוי המטפל להשתמש בכוחותיה של המשפחה ובמרכיבי העוצמה שלה, בכדי לחשוף ולעודד שינוי דפוסים קוגניטיביים לא מקדמים, לבסס אינטראקציות מתגמלות, להציע דפוסי חשיבה ופעולה חליפיים מקדמים; ולצייד את בני המשפחה בכלים, שבאמצעותם יוכלו להגשים וכמערכת משפחתית תומכת, המאפשרת את צמיחתם ואושרם של בני המשפחה כמכלול וכיחידים.
השתתפות בטיפול משפחתי אינה מצביעה על כישלון ההורים או על בעיות נפשיות של אחד מבני המשפחה, אלא על חוסר ידע או קושי לנהל תקשורת מועילה בין שניים או יותר מבני המשפחה, הפוגמים באיכות ההתמודדות עם המטלות המורכבות והמאתגרות המלוות מסגרות משפחתיות.
