האם המשפטים הבאים נשמעים לכם מוכרים:
- "למה אמא שלך מתערבת בחיים הפרטיים שלנו?"
- "למה אח שלך מקניט אותי כל פעם שאנחנו מגיעים לבית שלכם?"
- "למה אתה מתייעץ עם אבא שלך ולא איתי?"
- "למה אתה חייב ללכת אליהם פעמיים בשבוע, במקום להיות איתנו?"
אם כן, אתם ממש לא לבד. אחד הנושאים הנפיצים בקרב בני זוג, הגורמים למריבות תכופות ולמתח מתמיד ביניהם, הוא התערבות-יתר או יחס פוגעני מצד בני המשפחה המורחבת.
היחס הפוגעני יכול להסתכם באמירות שגורמות לחוסר נוחות, אבל גם לגרום לכאב, קושי, ונזקים לא מבוטלים לבני הזוג, המעיבים באופן תדיר על חייהם.
מטרות היחס הפוגעני עשויות להיות מגוונות, וכן גם הדרכים שבאמצעותן מנסים בני המשפחה המורחבת להשיג אותן.
אלה יכולות לכלול: השגת השפעה ושליטה על אחד או על שני בני הזוג – עד כדי השתלטות – על כלל תחומי חייהם, בהם: זוגיות, הורות, התנהלות כלכלית, ועוד; השקעת זמן ותשומת לב רבים של בן/בת הזוג בהורים או במשפחה המורחבת; פגיעה (הקנטות ועקיצות עד כדי השפלות ממש, אתגור, הדרה); ולעיתים אף ניסיון חתרני מכוון לסכסך ביניהם, ועוד.
לא פעם, כאשר סובלים בני זוג מיחס פוגעני מאת בני משפחה מורחבת, אחד/ת מבני הזוג חש/ה, כי בן/בת זוגו מחויב/ת לבני משפחת המוצא שלו/ה יותר מאשר אליו/ה; ותחושות אלה מסבות לו/ה כאב, תסכול וחוסר אונים ניכרים, והוא עלול לחוש ריחוק הולך וגדל מבן/בת זוגו, עד כדי תחושת ניכור ממש.
* * *
האם תמיד יחס פוגעני הוא מכוון?
לא. יחס פוגעני יכול להיות מכוון וגם בלתי-מכוון.
מיהם בני משפחה, המבצעים יחס פוגעני בלתי-מכוון?
אלו בני משפחה בעלי כוונות טובות כלפי בני הזוג, המעוניינים, במידה רבה, לסייע להם ולהיטיב עמם; אך הם אינם מודעים לסבל ולנזק שהם גורמים ליקרים להם, כיוון שהם חסרי מודעות עצמית וחברתית.
מיהם בני משפחה המבצעים יחס פוגעני מכוון כלפי זוג במשפחה?
באופן טיפוסי, אלו אנשים הסובלים מריק משמעותי בחייהם, מקשיים אישיים בלתי-פתורים, מבדידות (בדידות ניתן לחוש גם כשמוקפים באנשים אחרים), מחוסר משמעות קיומית, ומרמות נמוכות של דימוי עצמי וביטחון עצמי אמיתיים.
אנשים אלו מתעסקים בחיי אחרים ומנסים לשלוט בהם, ואף לפגוע בהם, בכדי להפיג את בדידותם, לטשטש את כאביהם מקשייהם האישיים הבלתי-פתורים, להעלות ביטחונם ודימויים העצמי, ולפרוק תסכול וכאב אישיים שלהם, שאינם מצליחים לפרוק אותם בדרכים בונות.
* * *
מה בבני הזוג מאפשר או יוצר מצב של יחס פוגעני מצד בני משפחה מורחבת? ומה באפשרותם לעשות בעניין?
מניסיוני, אצל בני זוג שסובלים מיחס פוגעני מאת המשפחה המורחבת, קיימים לפחות שני נושאים זוגיים לא פתורים. פתרון נושאים אלו מביא, כמעט תמיד, להפסקת היחס הפוגעני כלפיהם, או לפחות להקטנתו במידה משמעותית:
1. הצבת גבולות. פעמים רבות, כאשר זוג נפגע מיחס פוגעני מאת בני משפחה מורחבת, לאחד או לשני בני הזוג יש קושי בהצבת גבולות יעילים, ובשמירה על כבודו וזכויותיו. לעיתים קושי זה הוא רק כלפי בני משפחה מורחבת מסוימים, ולעיתים מדובר בקושי כללי בהצבת גבולות.
2. מדרג נאמנות מדויק, ונפרדות. מדרג נאמנות מדויק חשוב לזוגיות ומשפחתיות מאושרות. כשמדרג הנאמנות של האדם מדויק, הוא נאמן ומחויב קודם כל לעצמו, לאחר מכן לבני משפחתו הגרעינית שהקים, ורק לאחר מכן לבני משפחת המוצא שלו, ולחבריו.
כאשר מדרג נאמנות של אחד או יותר מבני הזוג אינו מדויק, הוא בעצם טרם נפרד רגשית במידה מספקת מבני משפחת המוצא שלו, ולפיכך לא נוצר פער מספיק בין הנאמנות והמחויבות שהוא חש כלפי בן/בת הזוג לבין הנאמנות והמחויבות שהוא חש כלפי משפחתו המקורית.
מצב זה מהווה פרצה, שדרכה מסוגלים בני משפחה לבצע יחס פוגעני כלפי בני הזוג.
* * *
אז איך אפשר לפתור את הבעיה?
כדי להתמודד עם הבעיה נדרשים בדרך כלל 3 שלבים:
1. הכרה משותפת של שני בני הזוג בבעיה. זהו שלב חשוב מאד, שכן בדרך כלל, בן/בת הזוג שמשפחתו המורחבת נוטה להתערב או לפגוע, מתקשה בכלל להבין שקיימת בעיה, ועושה מאמצים גדולים לטשטש אותה או את החומרה שלה.
2. הבנה משותפת של המחירים הכבדים שהבעיה גובה משני בני הזוג, שכן כל עוד בן/בת הזוג שמשפחתו נוטה להתערב/לפגוע לא מבין את המחירים – לא תהיה מצדו התגייסות אמיתית למציאת פתרון.
3. קבלת כלים מעשיים להתמודדות, ורכישת היכולת להציב גבולות נכונים כלפי המשפחה המורחבת.
* * *
איך מתחילים את השינוי?
כמו כל תהליך של שינוי, הוא מתחיל ברצון פנימי ובמענה לשאלות: האם אנחנו באמת מעוניינים בשינוי? האם אנחנו מוכנים לקחת אחריות ולפעול למען השינוי?
מרגע שמתקבלת החלטה ברורה בעניין אצל אחד מבני הזוג, פתוחה הדרך להיעזר בידע ובכלים מקצועיים, כדי לחולל שינוי אצל שני בני הזוג, ולסלול את הדרך למערכת יחסים נכונה ומדויקת יותר.